Vayedaber

Simple Havroutah

Rosh Hashanah

Daf 4a

''וּמָה חַשְׁחָן וּבְנֵי תוֹרִין וְדִכְרִין וְאִמְּרִין לַעֲלָוָן לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא חִנְטִין מְלַח חֲמַר וּמְשַׁח כְּמֵאמַר כָּהֲנַיָּא דִי בִירוּשְׁלֶם לֶהֱוֵא מִתְיְהֵב לְהֹם יוֹם בְּיוֹם דִּי לָא שָׁלוּ''! אָמַר לוֹ רַבִּי יִצְחָק: רַבִּי, מִטּוּנָךְ: ''דִּי לֶהֱוֹן מְהַקְרְבִין נִיחוֹחִין לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא וּמְצַלַּיִן לְחַיֵּי מַלְכָּא וּבְנוֹהִי''.

Traduction

''And that which they need, both young bullocks, and rams, and lambs, for the burnt-offerings of the God of heaven, wheat, salt, wine, and oil, according to the word of the priests who are at Jerusalem, let it be given them day by day without fail'' (Ezra 6:9)? Doesn’t Cyrus’ contribution to the Temple demonstrate his fear of Heaven? Rabbi Yitzḥak said to Rav Kahana: My teacher, a refutation can be brought from your own burden, from the text you yourself cited, as the next verse continues: ''That they may sacrifice offerings of sweet savor to the God of heaven, and pray for the life of the king and of his sons'' (Ezra 6:10). This shows that Cyrus did this solely for his own benefit, so that the Jews would sacrifice offerings and pray for him and his sons.

Rachi non traduit

ומה חשחן. כלומר כל מה שחפצים הכהנים תנו להם משלי:

מטונך. ממשאך שבאת עלינו להשיבנו אני משיבך תשובה ראה מה כתוב בה די להון מהקרבין וגו' ומצלין לחיי מלכא למדת שלא לשם שמים עשה כי אם להנאתו:

וּמַאן דְּעָבֵד הָכִי לָאו מְעַלְּיוּתָא הִיא? וְהָתַנְיָא, הָאוֹמֵר: ''סֶלַע זוֹ לִצְדָקָה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּחְיוּ בָּנַי'', וּ''בִשְׁבִיל שֶׁאֶזְכֶּה בָּהּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא'' — הֲרֵי זֶה צַדִּיק גָּמוּר.

Traduction

The Gemara asks: And one who acts in this manner, is he not acting in exemplary fashion? Isn’t it taught in a baraita: If one gives charity, saying: I give this sela for charity in order that my children may live, or: I give it in order that through it I may merit life in the World-to-Come, he is still considered a full-fledged righteous person? If so, what was wrong with the king bringing offerings so that the Jews would pray for his life and the life of his children?

Rachi non traduit

הרי זה צדיק גמור. אם רגיל בכך:

Tossefoth non traduit

בשביל שיחיו בני. והא דתנן פרק קמא דמסכת אבות (מ''ג) אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס היינו באומות העולם שתוהין על הראשונות:

לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּיִשְׂרָאֵל, כָּאן בְּגוֹיִם.

Traduction

The Gemara answers: This is not difficult. Here, in the case of one who makes his charity conditional yet is considered to be righteous, it is referring to a Jew. This is because even if his condition is not fulfilled, he will not complain to God. However, there, where Cyrus was not given credit for his good deed because it was conditional, it is referring to gentiles. A gentile may come to regret his actions and complain to God if his condition is not fulfilled.

Rachi non traduit

כאן בישראל. שלבו לשמים ואם מריעין לו בחייו אינו קורא לו תגר אלא תולה היסורין בעונו אבל עובד כוכבים אם אין מטיבין לו כגמולו קורא תגר:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מְנָלַן דְּאַחְמִיץ — דִּכְתִיב: ''נִדְבָּכִין דִּי אֶבֶן גְּלָל תְּלָתָא וְנִדְבָּךְ דִּי אָע חֲדַת וְנִפְקְתָא מִן בֵּית מַלְכָּא תִּתְיְהִב'', לְמָה לֵיהּ דַּעֲבַד הָכִי? סָבַר: אִי מָרְדוּ בִּי יְהוּדָאֵי — אִיקְלְיֵיהּ בְּנוּרָא.

Traduction

And if you wish, say: From where do we derive that Cyrus became corrupt? As it is written with regard to the building of the Temple that he issued the following command: ''Let the house be built…with three rows of great stones, and a row of new timber, and let the expense be paid out of the king’s house'' (Ezra 6:4). Why did he do it in this manner and command that the Temple be built with a row of timber? He thought: If the Jews rebel against me, I will burn their Temple with fire, and it will be more flammable because of the wood.

Rachi non traduit

נדבכין די אבן גלל. כתב ששלח ביד עזרא כתוב בו שורות של אבני שיש שלש בחומות הבית והרביעי של עץ:

Tossefoth non traduit

ונדבך די אע. האי קרא במגילת כורש הראשון כתיב כדאיתא בספר עזרא כשצוה דריוש לבקר ולחפש כדכתיב (עזרא ו) באדין דריוש מלכא שם טעם ובקרו בבית ספריא די גנזיא ומכל מקום כיון דעל פי אותה מגילה צוה לבנות דייק מינה שפיר דהחמיץ ומיהו קשיא לעיל מינה דבתחילת מלכות אחשורוש כתבו שטנה וכתיב באדין בטילת עבידת בית אלהא די בירושלם והות בטלא עד שנת תרתין למלכות דריוש מלך פרס וקראי דנבואת חגי שמנו לו מניסן בשנת שתים לדריוש כתיב בהו ועוד טובא דלא מייתי הכא אלמא מנו לו מניסן אע''פ שכבר החמיץ ושמא לא נתברר להם הדבר עד אחרי כן:

אַטּוּ שְׁלֹמֹה לָא עֲבַד הָכִי? וְהָכְתִיב: ''שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית וְטוּר כְּרֻתוֹת אֲרָזִים''! שְׁלֹמֹה עֲבַד מִלְּמַעְלָה, וְאִיהוּ עֲבַד מִלְּמַטָּה. שְׁלֹמֹה שַׁקְּעֵיהּ בְּבִנְיָנָא, אִיהוּ לָא שַׁקְּעֵיהּ בְּבִנְיָנָא. שְׁלֹמֹה סַדְיֵיהּ בְּסִידָא, אִיהוּ לָא סַדְיֵיהּ בְּסִידָא.

Traduction

The Gemara raises a question: Is that to say that Solomon did not do this very same thing when he built the first Temple? Isn’t it written: ''And he built the inner court, three rows of hewn stone and a row of cedar beams'' (I Kings 6:36)? The Gemara answers: Solomon placed the wood above the stone foundation, so that even if the Temple were burned, the stone foundation would remain, whereas Cyrus placed it below, so that if he were to set fire to the Temple, the whole structure would collapse. Also, Solomon sunk the wood into the building in order to make it less flammable, whereas Cyrus did not sink it into the building. Furthermore, Solomon plastered the wood over with plaster to prevent it from catching fire, whereas Cyrus did not plaster the wood over with plaster.

Tossefoth non traduit

שלמה עבד מלמעלה ואיהו עבד מלמטה. לאו מקרא דריש אלא קבלה היתה בפיהם:

אָמַר רַב יוֹסֵף, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק: מְנָלַן דְּאַחְמִיץ — מֵהָכָא: ''וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ וְהַשֵּׁגַל יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ''. מַאי ''שֵׁגַל''? אָמַר רַבָּה בַּר לִימָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: כַּלְבְּתָא.

Traduction

Rav Yosef said, and some say that it was Rabbi Yitzḥak who said: From where do we derive that Cyrus became corrupt? From here, as it is written: ''And the king said to me, the consort [shegal] also sitting by him: For how long shall your journey be? And when will you return? So it pleased the king to send me, and I set him a time'' (Nehemiah 2:6). What is the meaning of the word shegal in the verse? Rabba bar Lima said in the name of Rav: It means a she-dog that sat next to him, which he used for sexual relations.

Rachi non traduit

כלבתא. למשכב ובני נח הוזהרו על כך שנאמר (בראשית ב) והיו לבשר אחד יצאו בהמה וחיה ועוף שאינן נעשין בשר אחד שאין יולדין מן האדם:

אֶלָּא מֵעַתָּה, הָא דִּכְתִיב: ''וְעַל מָרֵא שְׁמַיָּא הִתְרוֹמַמְתָּ וּלְמָאנַיָּיא דִי בַיְתֵיהּ הַיְתִיו קָדָמָךְ וְאַנְתְּ וְרַבְרְבָנָךְ שֵׁגְלָתָךְ וּלְחֵנָתָךְ חַמְרָא שָׁתַיִן בְּהוֹן'', וְאִי ''שֵׁגַל'' כַּלְבְּתָא הִיא, כַּלְבְּתָא בַּת מִשְׁתְּיָא חַמְרָא הִיא? הָא לָא קַשְׁיָא, דְּמַלְּפָא לָה וְשָׁתְיָיא.

Traduction

The Gemara raises a difficulty: However, if that is so, there is a contradiction from that which is written about Belshazzar: ''But you have lifted up yourself against the Lord of heaven; and they have brought the vessels of His house before you, and you, and your lords, your consorts [shegal] and your concubines, have drunk wine in them'' (Daniel 5:23). If shegal means a she-dog, does a she-dog drink wine? The Gemara explains: This is not difficult, as perhaps they trained it to drink wine.

אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב: ''בְּנוֹת מְלָכִים בְּיִקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר'', וְאִי שֵׁגַל כַּלְבְּתָא הִיא, מַאי קָא מְבַשַּׂר לְהוּ נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל?! הָכִי קָאָמַר: בִּשְׂכַר שֶׁחֲבִיבָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל כְּשֵׁגַל לַגּוֹיִם — זְכִיתֶם לְכֶתֶם אוֹפִיר.

Traduction

The Gemara raises another difficulty: However, if that is so, there is a contradiction from that which is written: ''Kings’ daughters are among your favorites; upon your right hand stands a consort [shegal] in gold of Ophir'' (Psalms 45:10). Now, if shegal is a she-dog, what is the prophet heralding for the Jewish people? The Gemara explains: This is what the prophet is saying: In reward for the Torah being as precious to the Jews as a she-dog is to gentiles, you merited the gold of Ophir.

Rachi non traduit

בנות מלכים ביקרותיך. מיקרות אותך לעתיד לבא:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם ''שֵׁגַל'' — מַלְכְּתָא הִיא, וְרַבָּה בַּר לִימָא גְּמָרָא, גְּמִיר לַהּ. וְאַמַּאי קָרֵי לַהּ ''שֵׁגַל''? שֶׁהָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו כְּשֵׁגַל. אִי נָמֵי: שֶׁהוֹשִׁיבָהּ בִּמְקוֹם שֵׁגַל.

Traduction

And if you wish, say: Actually, the word shegal in all these other contexts means consort, but Rabba bar Lima had a tradition that in connection with Cyrus the word shegal means she-dog. And why was it called a consort [shegal]? It is because the dog was as precious to him as a consort; or else, because he set the dog next to him in place of a consort.

Rachi non traduit

לעולם שגל. דעלמא מלכתא היא:

ורבה בר לימא. להאי שגל דהכא גמרא גמר לה מרביה דכלבתא הואי:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מְנָלַן דְּאַחְמִיץ — מֵהָכָא: ''עַד כְּסַף כַּכְּרִין מְאָה וְעַד חִנְטִין כּוֹרִין מְאָה וְעַד חֲמַר בַּתִּין מְאָה וְעַד בַּתִּין מְשַׁח מְאָה וּמְלַח דִּי לָא כְתָב וְגוֹ'''. מֵעִיקָּרָא — בְּלָא קִיצּוּתָא, וְהַשְׁתָּא — בְּקִיצּוּתָא.

Traduction

And if you wish, say: From where do we derive that Cyrus became corrupt? It is from here, as it is stated: ''Up to a hundred talents of silver, and up to a hundred measures of wheat, and up to a hundred bat of wine, and up to a hundred bat of oil, and salt without prescribed limit'' (Ezra 7:22). Initially he gave without setting a limit, but now he introduced a limit.

Rachi non traduit

עד כסף ככרין מאה. תנו להם לבוני הבית:

Tossefoth non traduit

עד כסף ככרין מאה. בשנת שבע למלך היה כשעלה עזרא מבבל:

וְדִילְמָא מֵעִיקָּרָא לָא הֲוָה קִים לֵיהּ בְּקִיצּוּתָא? אֶלָּא, מְחַוַּורְתָּא כִּדְשַׁנִּיין מֵעִיקָּרָא.

Traduction

This is rejected: But perhaps initially he did not know what limit to set, as he was not familiar with the daily needs of the Temple, and afterward, when the matter became clarified, he set an appropriate limit. Rather, it is clear as we initially answered that the evidence that Cyrus became corrupt is based on his relationship with his consort rather than on his donations to the Temple.

וְלָרְגָלִים. רְגָלִים בְּאֶחָד בְּנִיסָן הוּא? בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן הוּא! אָמַר רַב חִסְדָּא: רֶגֶל שֶׁבּוֹ, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָרְגָלִים.

Traduction

§ The mishna teaches: And the first of Nisan is also the New Year for the order of the Festivals. The Gemara asks: Is the New Year for the Festivals really on the first of Nisan? Isn’t it on the fifteenth of Nisan, the first day of the festival of Passover? Rav Ḥisda said: What the mishna means is that the Festival that occurs in the month of Nisan is the New Year for Festivals.

Rachi non traduit

רגל שבו ר''ה לרגלים. רגל שהוא בחדש הנכנס באחד בניסן הוא ראש השנה לרגלים:

נָפְקָא מִינַּהּ לְנוֹדֵר, לְמֵיקַם עֲלֵיהּ בְּ''בַל תְּאַחֵר'', וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּתַנְיָא: אֶחָד הַנּוֹדֵר, וְאֶחָד הַמַּקְדִּישׁ, וְאֶחָד הַמַּעֲרִיךְ, כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה רְגָלִים — עוֹבֵר בְּ''בַל תְּאַחֵר''.

Traduction

The Gemara comments: This ruling makes a practical difference to one who makes a vow, in order to determine when he is liable for violating the prohibition: You shall not delay. And the mishna was taught in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, as it is taught in a baraita: Whether one makes a vow to bring an offering to the Temple, or consecrates an item to the Temple, or makes a valuation, promising to pay the value of a particular person to the Temple treasury, once three Festivals have passed from that day and he has not yet fulfilled his promise, he transgresses the prohibition: You shall not delay, as stated in the verse: ''When you shall vow a vow to the Lord your God, you shall not delay paying it'' (Deuteronomy 23:22).

Rachi non traduit

נפקא מינה. דהאי ר''ה:

לענין נדר. שהוא מוזהר בבל תאחר ותלה הכתוב איחורו שלשה רגלים ואשמועי' מתניתין שאינו עובר עד שיהא פסח ראשון לשלשתן שאם עברו עליו שלא כסדרן אינו עובר:

אחד הנודר. האומר דמי עלי ששמין אותו כעבד:

ואחד המקדיש. דבר לבדק הבית:

ואחד המעריך. שאמר ערכי עלי שהערך קצוב בתורה כפי שניו:

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה רְגָלִים כְּסִדְרָן, וְחַג הַמַּצּוֹת תְּחִילָּה. וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: רְגָלִים, פְּעָמִים שְׁלֹשָׁה, פְּעָמִים אַרְבָּעָה, פְּעָמִים חֲמִשָּׁה. כֵּיצַד? נָדַר לִפְנֵי הַפֶּסַח — שְׁלֹשָׁה. לִפְנֵי עֲצֶרֶת — חֲמִשָּׁה. לִפְנֵי הֶחָג — אַרְבָּעָה.

Traduction

Rabbi Shimon says: One transgresses the prohibition against delaying not when any three Festivals have passed, but when three Festivals have passed in their proper order, i.e., Passover, Shavuot, and Sukkot, with Passover first. And, so too, Rabbi Shimon ben Yoḥai would say: The Festivals that must pass before a person is liable for violating the prohibition against delaying are sometimes three, sometimes four, and sometimes five. How so? If one made his vow before Passover they are three, as he may delay bringing his offering until the festival of Sukkot; if he made his vow before Shavuot they are five, as the counting of three Festivals begins only from the next Passover; and if he made his vow before the festival of Sukkot, they are four.

Rachi non traduit

פעמים שלשה. פעמים שהוא בבל תאחר בשלשה רגלים:

פעמים חמשה. דבעינן כסדרן:

Tossefoth non traduit

שלשה רגלים כסדרן. ומתניתין דניסן ר''ה ר''ש היא והכי אמרינן לקמן (ראש השנה דף ז:):

תָּנוּ רַבָּנַן: חַיָּיבֵי הַדָּמִין וְהָעֲרָכִין, הַחֲרָמִין וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת, חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים, צְדָקוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר וּפֶסַח,

Traduction

The Sages taught in a baraita: With regard to those who are liable for vows of monetary payment, or for vows of valuations, or for dedications, or for consecrations, sin-offerings, guilt-offerings, burnt-offerings, peace-offerings, vows of charity, tithes, firstborn offerings, animal tithes, or the Paschal offering,

Rachi non traduit

חייבי הדמין. אמר דמי עלי:

והחרמין. חרמי גבוה:

בכור ומעשר. מעשר בהמה:

Tossefoth non traduit

והחרמין. בין חרמי גבוה בין חרמי כהנים ר''ת פסק דצדקה שפוסקים ליתן ביד גבאי ישנה בבל תאחר מלמוסרה לגבאי ואין הגבאי בבל תאחר מלחלקה אבל מה שאדם נודר ביד עצמו לכשירצה אינה בבל תאחר:

צדקות ומעשרות. והא דאמר רבא לקמן (ראש השנה דף ו.) וצדקה מיחייב עלה לאלתר ה''מ דקיימי עניים אבל לא מיחייב להדורי בתרייהו כל זמן שלא עברו שלשה רגלים והא דפריך פשיטא ומשני מהו דתימא הואיל ובעניינא דקרבנות כתיב עד דעברו עליה שלשה רגלים כקרבנות היינו אפילו היכי דקיימי עניים ואין לפרש דהא דקאמר עובר לאלתר היינו עשה כדאשכחן באחריני דברגל אחד עובר בעשה דא''כ הוה ליה למימר עד דעבר עליה רגל אחד כקרבן:

ומעשרות. כגון מעשר ראשון ומעשר שני ומעשר עני ומה שקבע עליהם הכתוב זמן ביעור כדכתיב (דברים י''ד:
כ''ח) מקצה שלש שנים תוציא וגו' ותנן בפרק ה' (מ''ו) דמעשר שני ערב יום טוב הראשון של פסח של רביעית ושל שביעית היה ביעור דהתם אע''פ שלא הפריש חייב להפריש ובלבד שבאו לעונת מעשר כדתנן התם וכל זמן שלא הפריש לא קאי בבל תאחר אבל משהפריש קאי בבל תאחר אף על פי שלא הגיע לזמן הביעור ותדע לקמן דרשינן תרי קראי לכולהו חד דאמר ולא אפריש וחד דאפריש ולא אקריב אבל מעשרות לא אשכחן אלא חד קרא ועוד משכחת לה כשנתמרח בכרי בין רגל לביעור דהא פשיטא כל זמן שלא נתמרח לא מיחייב אמידי ועוד דאפילו את''ל חייב אתא קרא דביעור [א] לעבור עליו בשני לאוין דכוותה אשכחן פ''ק דנדרים (דף ג:) וקצת תימה דלא חשיב הכא תרומה ובכורים דכי היכי דמרבי לקמן (ראש השנה ד' ה:) מעשר נרבי נמי תרומה ובכורים ושמא בכלל מעשר איתנהו כמו בכל דוכתי דקתני חייב ולתרומה ולבכורים ומיהו לבכורים אין לחוש דאין דינם בשלשה רגלים אלא מעצרת ועד החג בקריאה ומחג עד חנוכה בלא קריאה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source